טסים ונוחתים

והינה זה קורה.

אחרי אריזות אחרונות אנחנו בדרך לשדה תעופה. בנסיעה הלילית היה כיף לראות את כל האורות מסביב,  אבל היה עצוב לחשוב שאנחנו לא ניראה את הארץ הזאת למשך זמן ארוך.  

בשדה תעופה חיכתה לנו הפתעה! בני דודים האהובים עלינו באו להיפרד.  גם סבתא וסבא וכמה דודים באו. אחרי פרידה מרגשת אפילו עם קצת גמעות היינו צריכים להיפרד והתחלנו לעבור את הבדיקות ביטחוניות...

סוף סוף במטוס, אחרי כל הבדיקות הגענו למטוס. אני מתרגשת ובראשי הולמת שאלה האם אנחנו באמת טסים לשליחות. טוב עכשיו אנחנו ממריאים ואני ואחי מיד פונים לראות סרטים בטבלאטים במטוס. כעבור זמן מה התחילו להביא אוכל. 

האוכל לא היה משהו וניסיתי לישון מצפה לי טיסה ארוכה, לילה טוב...

הגענו לנוארק אחרי טיסה ארוכה, שנירדמתי בה רק שעתיים וחצי. עוד שעתיים יש לנו טיסה לממפיס עכשיו אנחנו יכולים קצת לעצור ואז ללכת לבדיקות הבטחוניות..

הגענו לבדיקות הבטחוניות,  עם קצת בעיות עברנו אותם ואז  גילינו שהטיסה מתעכבת בשעה וחצי. אוף אין לי כוח לחכות.

סוף סוף טסים. אחרי שעתיים של שיעמום אנחנו טסים! הפעם ישבתי ליד החלון. היה כיף להיסתכל על כל הסביבה. ניסיתי להירדם אבל ראיתי שאיני מצליחה לא נורא אלך לישון כשנגיע..

עוד מעט נוחתים. הסביבה נראית כל כך שונה. הכל ירוק ושונה. הינה אנחנו נוחתים סביבה שונה מקום שונה. אספנו את המזודות ובאו לאסוף אותנו ושוב גילינו מלא דברים שונים.  אבל האנשים כל כך נחמדים ואחרי קצת סידורים וסיורים והרבה דפיקות בדלת, הלכתי לישון למרות שצהריים. אני הולכת לישון אני כל כך עייפה אבל לפני זה אשאל אותכם שאלה האם אני באמת בממפיס?

אמשיך לעדכן.